אודות קוברה הדברות

איך ג'וק אחד שינה לי את החיים?
מעט על עצמי:
היי, אני שמואל יחזקאל בן 37, מתגורר בחולון, נשוי באושר לזוגתי חן ואב לשלושה.
הכל התחיל בערב אחד כאשר אשתי ואני מנמנמים במיטתנו, פנים אל מול פנים חשוב לציין.
הכל חשוך, אשתי כבר נרדמה ואני עדיין מנקר לי, לפתע, מקרר בצבע חום, עם כנפיים, התעופף דרך חלון חדר השינה התרסק על הקיר שסמוך אלי והחליט ליפול היישר בין הפנים שלנו.
אשתי, לא הבחינה בו והמשיכה לישון כרגיל.
אך אני הבחנתי בו!!!
בדבר הדוחה, עם המחושים הענקיים והכנפיים הגדולות.
אני עדיין לא יודע זאת אך הג'וק הזה הולך להפוך לי את החיים.
באותו הרגע הסוד הגדול שלי נחשף,
קפצתי על השידה וצרחתי את נשמתי!!!
ג'וקקקק איכסססס בבעעעעעעע.
אשתי קמה מצרחותי וכאשר גילתה לראשונה כי אני נגעל, מפחד,מתעב מקקים בכל דרך וצורה, החלה לצחוק ולהשתעשע עם המפלצת ומחושייה הארוכים ולרגע אחד היה נראה כי שניהם צוחקים עלי.
כאשר הרגע חלף שיחררה אותו לטבע לדרכו, גיחכה משפט שלא אשכח אתו לעולם ואני אצוטט: "אני מבינה שמדביר אתה לא תהיה" וחזרה לישון כאילו דבר לא קרה.
באותו ערב כבר לא חזרתי לישון מהפוביה הנוראית שלי ושם התקבלה ההחלטה!!!
אתם יכולים לקרוא לזה נקמה, רצון להתגבר על פחד, רצון להוכיח משהו לעצמי או לזוגתי או כל דבר אחר, אבל אני החלטתי שמהבוקר הבא ג'וקים הם האוייב המושבע שלי.
"אני הולך לאכול ג'וקים לארוחת בוקר"
כך אמרתי לעצמי (בלב, בלי שזאת שהם כל עולמה תשמע חלילה)
התחלתי לחקור בנושא, מדפדוף תמונות בגוגל עד צפיה בסרטים בערוצי מדע וקריאת מאמרים.
ככל שהתעמקתי בנושא גיליתי עולם בלתי נדלה של חרקים שונים ומשונים כאשר לכל אחד ואחד דרך מיוחדת במינה לראות, לשמוע, לאכול, לשתות,לתקוף,להגן,להזדווג ועוד…
אט אט חלף הפחד מחרקים וגברה האהבה והחיבה אליהם באופן כללי. הפחד מהג'וקים חלף גם, אך בהחלט נשאר הגועל מהם!!! (כן,הם עדיין מגעילים אותי והם עדיין האוייב המושבע שלי לכל החיים)
לימים, למדתי את החומר המקצועי ועברתי בהצלחה את מבחני ההסמכה של המשרד להגנת הסביבה.
עבדתי כשכיר בחברת הדברות גדולה  במשך תקופה ארוכה ולאחר שרכשתי את הנסיון התעסוקתי והיעד המקצועי אליו שאפתי החלטתי לצאת לדרך לבד ולפתוח חברה להדברת מזיקים.
כך נולד  הפרי מאותו ערב מבועת,  חברת "קוברה הדברות", ששמה בראש מעיניה, וחרטה על דגלה לנהוג ביושר, אמינות, מקצועיות והשמדת ג'וקים.

לימים הפסקתי לקטול אותם מחוץ למסגרת העבודה בחינם כי הבנתי שאני פוגע לעצמי בפרנסה.
אז אם נתקלתם בהם? אנא אל תהרגו אותם, תשאירו את זה לי.